<h1>שאילתות פרשת אחרי שאילתא צ"ד</h1>
<h2>דף ו.</h2>
אמר רבא מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממים, מת ביו"ט שני יתעסקו בו ישראל וכו', ודשכיב ביו"ט ראשון חזינן אי לא מינטר עד למחר טרחינן ומייתינן עממין וקוברין ליה, אי ליכא עממין ישראל אסור למקבריה ביו"ט ראשון אע"ג דסריח. ברם צריך שכבא דשכיב ביום טוב שני מהו למקבריה ישראל, מי אמרינן כבוד הבריות עדיף ושרי או דלמא אי שרית להו סברי יום טוב נמי כחול דמי ואתו לאקולי ביום טוב ואסור. הלכתא מאי ת"ש דאמר רבא מת ביו"ט ראשון יתעסקו בו עממים מת ביו"ט שני יתעסקו בו ישראל, ואפילו ביו"ט שני של ראש השנה מה שאין כן בביצה. והלכתא יו"ט שני כחול שויוה רבנן לגבי מת למיזבן ליה זוודתא ולמיחש ליה לבושיה ולמירמא ליה תכלתא, ואם גברא רבא למעבד ליה ערסא שנא' לועג לרש וגו'.
<h2>דף לו:</h2>
אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד וכו', ודשכיב ביום טוב מאי דשרי למעבד ליה בשבת שרי למעבד ליה ביום טוב, ודלא שרי למעבד בשבתא לא שרי למעבד ביום טוב, כדתנן אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד.
